פולקלור

לפני שידענו כיצד מחלות מתפשטות, תרופות ומדע נחשבו לאמונה טפלה. ובעיירות הקטנות בניו אינגלנד של המאה ה-19 רווחת האמונה שניתן לעצור שחפת רק על ידי וידוא שהמתים אכן מתים.

ד"ר וולטר פרימן הוא אבי הלובוטומיה באמצעות דוקרן קרח. הוא מאמין שההליך שלוקח עשר דקות יוכל לסיים את הצורך בבתי חולים פסיכיאטריים. עם הכוונות הטובות ביותר, הוא יוצר סוג חדש לגמרי של סיפור אימה.

באירלנד של המאה ה-19 לפולקלור יש אחיזה חזקה. מייקל קלירי משוכנע שאשתו, בריג'ט, הוחלפה על ידי שדון "מחליף". ואמונתו מובילה אותו למעשה הקיצוני ביותר...

באמריקה של המאה ה-19, בשיאה של התנועה הספיריטואליסטית, בית רדוף רוחות לא היה נחלתם של סיפורי רוחות בלבד. רבים האמינו שהמתים יכולים לדבר ולעיתים חזרו מהצד השני כדי לזרוע הרס בקרב החיים.

אנשי זאב הם מפלצות מהסרטים עכשיו. אך פעם חשבו שהן אמיתיות. ב-1958, כפריים בבדבורג, גרמניה, היו משוכנעים שאיש זאב הרג נשים וילדים, עד שהם גילו שהרוצח הוא אחד מהם.

רוברט ג'ין אוטו הוא ילד שאין לו חברים, עד שהוא מקבל בובה במתנה. הוא נותן לבובה את שמו, רוברט. הם הופכים לחברים ועד מהרה הילד מאמין שהבובה אמיתית. אבל בעיני כל האחרים... רוברט הבובה הוא קללה.